רשות התחרות

קישורים מהירים

הממונה על הגבלים: "הצרכן הישראלי סובל משני קרטלים על תוצרת חקלאית"

‏06 ינואר 2014

‏ה' שבט, תשע"ד

 

הממונה על הגבלים:

"הצרכן הישראלי סובל משני קרטלים על תוצרת חקלאית"

 

הבוקר נפתחו הדיונים בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ אבישי ברוורמן סביב תיקון חוק ההגבלים אותו יזמה הרשות, במטרה לצמצם את הפטור שמאפשר היום למשווקי מזון בסיטונות לתאם מחירים.

מצ"ב דבריו של הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, מפתיחת הדיונים בנושא:

 

"הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לצרכן הוא קרטל, זו גם העבירה הכי חמורה על דיני ההגבלים העסקיים והצורה הכי בוטה ליצירת יוקר מחיה. במיוחד כשמדובר במוצרי מזון טריים, הפגיעה הזו בצרכן היא החמורה ביותר, במיוחד במעוטי יכולת. מדובר במוצרים הכי בסיסיים וחיוניים שכל בית בישראל צריך לצורך הבטחון התזונתי שלו: פירות ירקות, עוף, בשר, ביצים, ודגים.

בכל זאת, כמו בארצות הברית ובאירופה, יש לחקלאים בישראל פטור שמאפשר להם לתאם את המחיר והכמות, למרות שזה מעלה את המחיר של התוצרת החקלאית. אבל שלא כמו במדינות אחרות בעולם, רק בישראל יש הכשר מכוח החוק לעוד שורה של גופים, שאינם חקלאים, לעשות קרטל נוסף על חשבון הצרכן: זהו ההכשר לסיטונאים שאינם חקלאים לעשות גם הם קרטל.

 

בצורה הזו הצרכן בישראל יכול לסבול משני קרטלים בחסות החוק: האחד של החקלאים, והשני של הסיטונאים שאינם חקלאים. בעיה חמורה נוספת היא שניתן לטעון שבחסות החוק, מגה ושופרסל למשל, שהן גם סיטונאיות של תוצרת חקלאית, יכולות לתאם אחת עם השנייה את הרכישה של תוצרת חקלאית, והתיאום הזה יכול לפגוע גם בתחרות ביניהן לבין עצמן במכירה של תוצרת חקלאית לצרכנים.

 

למעשה, הפטור הנוכחי נותן לטובת הצרכן משקל אפס: לא סופרים אותו – סופרים רק את החקלאים ואת המשווקים בסיטונות של תוצרת חקלאית ומפקירים את הצרכן לקרטל הכפול הזה. ההכשר לסיטונאים שאינם חקלאים לעשות קרטל על חשבון הצרכן הוא לא פחות מאשר להקריב את הצרכן בישראל, כולל מיעוטי יכולת, לקבוצה צרה ביותר של אינטרסנטים עם לובי חזק - סיטונאים שאינם חקלאים- שרוצים לגרוף רווחי קרטל על חשבון ציבור הצרכנים.

את החקלאים יש סיבות טובות לקחת בחשבון עם פטור מיוחד. אבל אין לדעתנו סיבה לתת למשווקים בסיטונות שאינם חקלאים לגרוף את הרנטה הקרטליסטית.

 

כך, למשל, בדיוק לפני פסח או יום העצמאות, כשהביקוש לעופות הוא בשיאו, יש כיום היתר בחוק שכל המשחטות, כאיש אחד, לתאם ביניהן את מחיר העוף בצורה שמעלה משמעותית את מחיר העוף בסופרמרקט. בעקבות מהלך כזה רשתות השיווק משלמות יותר על העוף, וגם הצרכנים בישראל ישלמו יותר על העוף.

גם החקלאים עצמם סובלים לדעתנו מהמצב הזה. הם סובלים פעמיים: ראשית, הסיטונאים לפי החוק יכולים לתאם אחד עם השני גם כדי לעשות יד אחת מול החקלאים ולהחליש אותם ברכישה של תוצרת חקלאית.

 

שנית, גופים שאינם חקלאים תולשים קופון מהמכירה של תוצרת חקלאית, בלי שהחקלאים הטהורים רואים מזה אגורה, ובצורה שעלולה להקטין את הכמות הנמכרת עוד מתחת למה שהחקלאים היו באמת רוצים.

 

את המצב הזה אנחנו רוצים לתקן, בראש ובראשונה למען הצרכן, אבל לדעתנו גם לטובתם של החקלאים, כך שרק חקלאים יוכלו לעשות קרטל, וגם סיטונאים שנמצאים בבעלות מלאה של חקלאים יוכלו לעשות קרטל על הגידולים שלהם. סיטונאים שלא נמצאים בבעלות מלאה של חקלאים לא יוכלו לעשות קרטל.

מדובר בנדבך מרכזי ומשמעותי במאבק של כולנו בבעיית יוקר המחיה ואני קורא לכל חברי הועדה לאמץ את התיקון".

 

חוק ההגבלים העסקיים קובע איסור על הסדרים כובלים, הסדרים העלולים לפגוע בתחרות, אלא אם כן ניתן להם אישור או פטור מרשות ההגבלים. החוק כולל שורה של פטורים, ביניהם הסדר שעוסק בגידול ושיווק של תוצרת חקלאית - שכל הצדדים לו הם מגדלים או משווקים בסיטונות - לא יחשב הסדר כובל.

על הצורך בצמצום הפטור האמור עמדה הועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"). הועדה בחנה את השווקים השונים בתחום המזון, ביניהם מקטע החקלאות על חלקיו השונים, ואיתרה כשלי שוק המונעים הגברת תחרות וירידת מחירים בשווקי המוצרים השונים. הועדה מצאה כי צמצום הפטור הקיים לענף החקלאות נחוץ ומתחייב לשם הגברת התחרות במגזר החקלאי ולהורדת מחירי המזון בישראל. בין השאר המליצה הועדה על צמצום הפטור הקבוע בסעיף 3(4) לחוק העיקרי בדרך של ייחודו למטרתו המקורית, הגנה על גידול תוצרת חקלאית, בד בבד עם הוצאתם מגדר הפטור של משווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית. המלצות ועדת קדמי אומצו על ידי ממשלת ישראל בהחלטתה מיום 21.10.2012.