רשות התחרות

קישורים מהירים

13/03/05
5000061

אישור מיזוג בין:
אידותן בע"מ
תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ
תעשיות אבן וסיד בע"מ

קובץ PDF:
WORD:
תאריך החלטה:
13/03/2005
חברות:
אידותן בע"מ
תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ
תעשיות אבן וסיד בע"מ

נימוקים לאישור מיזוג לפי סעיף 21 לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988

בין החברות: אידותן בע"מ, תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ

 ותעשיות אבן וסיד בע"מ

 

א. הקדמה

עניינם של נימוקים אלה בהחלטתי לאשר את המיזוג שבין החברות אידותן בע"מ (להלן: "אידותן"), תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ (להלן: "רדימיקס") ותעשיות אבן וסיד בע"מ (להלן: "אבן וסיד"). המיזוג האמור הובא לבחינתי ביום 7 בדצמבר 2004, וביום 20 בינואר 2005, החלטתי לאשרו, לאחר שהתייעצתי בועדה לפטורים ומיזוגים.[1] ככלל, מטעמי יעילות ומהירות, המונחים באושיות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים"), אין ניתנת הנמקה בהחלטות בהן נותן הממונה על הגבלים עסקיים את הסכמתו למיזוג, ובכך נעתר לבקשה. ברם, לאור מאפייניו המיוחדים של השוק ונסיבות המקרה, כפי שאסביר מיד, ראיתי לנכון לנמק בקצרה את החלטתי זו ולהבהיר את הטעמים שביסודה.

ב. רקע עובדתי קצר- עסקת המיזוג והצדדים לה

שלושה הם השחקנים המרכזיים בעסקת המיזוג האמורה: רדימיקס, שיכון ובינוי- תעשיות בע"מ (להלן: "שיכון ובינוי") והחברה המשותפת להן – אבן וסיד.

שלושת החברות עוסקות, בשילוב זה או אחר, בפעילויות ייצור, מכירה, שיווק והובלה של מוצרי בטון וחומרים אחרים לבניה: אבן וסיד, חברה בבעלותן המשותפת של רדימיקס השקעות ושירותים (ישראל) 1977 בע"מ (להלן: "רדימיקס השקעות") ושיכון ובינוי, עוסקת בייצור ומכירה של חומרים לבנייה (סיד, אגרגטים, בטון וכיו"ב); רדימיקס, חברת בת בבעלות מלאה של רדימיקס השקעות,  עוסקת בייצור ושיווק של מוצרי בטון וטיט; ואידותן, אף היא חברת בת בבעלות מלאה של רדימיקס השקעות, היא חברה בלתי פעילה שהוקמה לצורך המיזוג.

להשלמת התמונה, אציין כי שיכון ובינוי, המחזיקה כאמור 50% מאבן וסיד, מייצרת אף היא בטון וחומרי בנייה נוספים. עיקרה של עסקת המיזוג במכירת חטיבת מפעלי הבטון של אבן וסיד, שנמצאים כיום בבעלות משותפת, לבעלותה הבלעדית של אידותן, מקבוצת רדימיקס. המהות הכלכלית של העסקה היא אפוא בהעברת מלוא הבעלות במפעלי הבטון המשותפים לרדימיקס ולשיכון ובינוי – לרדימיקס, המהווה חברה מובילה ודומיננטית בענף הבטון המובא.  רכישת המפעלים על ידיי אידותן אינה אלא רכישה על ידי רדימיקס, היא הבעלים המוחלט באידותן.

ג. בחינתו התחרותית של המיזוג

עסקה זו עניינה בענף הבטון המובא. ענף זה מתאפיין בנסיבות ומאפיינים מיוחדים, אשר יש בהם כדי להשליך על בחינתם של מיזוגים והסדרים כובלים בין השחקנים השונים הפועלים בו. כך, מתגלים ועולים מעת לעת סימנים של ממש לקיומה של התנהגות מתואמת בין השחקנים הפועלים בענף זה. בנוסף, רצוף הענף בקשיים תחרותיים ולא מעט תלונות על התנהגות בלתי תחרותית. בעבר אף ידע הענף חקירות של רשות ההגבלים העסקיים, מהן עלה דבר קיומם של נוהגים אנטי תחרותיים בענף. במצב דברים זה, לא בנקל יאושר מיזוג בין שני שחקנים משמעותיים, אשר אחד מהם הוא השחקן הדומיננטי בענף. כך, ככל שמדובר בתחום שמוכרות בו בעיות תחרותיות או שיש בו היסטוריה של פעילות בלתי חוקית לכאורה בין שחקנים שונים, כך תגבר הנטייה להתייחס בחשדנות למיזוגים או להסדרים אחרים הנוגעים לתחרות, בין שחקנים באותו התחום. עמדה זו כבר הובעה בעבר על ידי הממונה על הגבלים עסקיים, עוד בראשית פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים:[2]

"מוסכם ומנוי ומקובל כי היסטוריה עסקית יכול שתשמש כלי לבדיקת תוצאות עסקה או הסדר על מצב התחרות. בכוחה לזרות אור על מטרת עסקה או הסדר, על אופיו ועל מניעי הנפשות הפועלות לקידומו. דברים אלה נכונים בין אם מדובר בתחום ההגבלים העסקיים בכלל, בין בתחום ההסדרים הכובלים, ובין בנושא המיזוגים."

ההיסטוריה הענפית עמדה במרכז ניתוח השלכותיו של מיזוג גם בפרשת תא"ל, שם קבענו כי:

"בטרם אבחן את החשש לפגיעה בתחרות כפי שהוא עולה מניתוח השווקים הרלוונטיים, אעיין בהיסטוריה העסקית הרלוונטית. החלטה בעניינו של מיזוג אינה נולדת אל חלל ריק, ובבוא הממונה על הגבלים עסקיים להיווכח אם צפוי מיזוג להקים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, הוא עשוי להידרש לבחינת ההיסטוריה העסקית של הענף ושל הגופים הפועלים בו."[3]

על רקע כלל זה, מתבקש משנה זהירות בבחינת עסקת המיזוג הנדונה. כך, לאור קיומם של סימנים המצביעים על תחרות לקויה, בחנתי את העסקה הנתונה. ברם, גם בהתחשב בנתונים אלה, נראה כי יש לאשר את העסקה שבפניי, בשל נסיבותיה הייחודיות. סופה של בחינת המיזוג הנדון, כי אין בעסקה הנדונה כשלעצמה כדי לפגוע בתחרות בין החברות המעורבות בעסקה, או בתחרות בינן לבין חברות אחרות בתחום נשוא העסקה. עיקרה של העסקה ברכישת בעלות מלאה של רדימיקס, באמצעות אידותן, על מפעלי הבטון של אבן וסיד, שעובר לעסקת המיזוג היו בבעלותה המשותפת של זו עם שיכון ובינוי. יש פנים לסברה, אם כן, כי רכישת הבעלות המלאה לא צפויה לשנות את תמריצי התחרות ככל שנוגעות לרדימיקס (או אידותן) ולאבן וסיד. זאת ועוד; במישור היחסים שבין רדימיקס ושיכון ובינוי, נראה כי דווקא הפרדת הבעלות המשותפת במפעלי הבטון של אבן וסיד, היא בעלת פוטנציאל להבריא את התחרות בתחום הבטון או למצער לשפר את התנאים לפריחתה.

כאמור, בשים לב למאפייניו האמורים של השוק, בחנתי את המיזוג והפכתי בו, ובאתי לכלל מסקנה כי זו הפעם אין המיזוג מקים חשש ממשי לתחרות. ברם, אין בכך כדי לומר כי הענף, מבנהו ומאפייניו, מאפשרים מיזוגים נוספים שצדדים להם הם השחקנים הדומיננטיים בענף. נהפוך הוא; נראה כי על פני הדברים אין הצדקה לאישור מיזוגים בין שחקנים נפרדים ועצמאיים בענף שאלה מאפייניו.

ד. סוף דבר

מן הטעמים המפורטים לעיל, לאחר שהתייעצתי בועדת הפטורים והמיזוגים, החלטתי לאשר את המיזוג הנדון. החלטתי זו נתונה לערר בפני בית הדין להגבלים עסקיים, על ידי כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, תוך שלושים ימים מיום פרסום החלטתי זו, וזאת לפי האמור בסעיף 22(ב) לחוק.

           

              דרור שטרום              

   הממונה על הגבלים עסקיים

ב' אדר ב' תשס"ה

13 במרץ 2005



[1]  לעסקת המיזוג נלוו שני הסדרים כובלים, אשר רק בגין אחד מהם התבקש מתן פטור לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים. החלטתי לעניין הסדרים אלה תפורסם בנפרד.

 

[2] החלטה בדבר אישור מיזוג בתנאים- בעניין רכישת מניות נחושתן חברה להשקעות בע"מ על ידי קיטאל השקעות ופיתוח בע"מ; 1992 הגבלים עסקיים 3001296.

[3] התנגדות למיזוג בין החברות אי.איי.אל. תעשיות פלסטיק בע"מ, וולפמן פלסט בע"מ, מרש פלסט תעשיות בע"מ ופייפלסט (ישראל) בע"מ, 1999 הגבלים עסקיים.