רשות התחרות

קישורים מהירים

30/07/18
501554

החלטה בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל בין:
בנק לאומי לישראל בע"מ,
בנק הפועלים בע"מ,
בנק דיסקונט לישראל בע"מ,
הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ,
בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק ירושלים בע"מ
בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

קובץ PDF:
WORD:
תאריך החלטה:
30/07/2018

החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988
בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל בין בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק ירושלים בע"מ ובנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

 א.        פתח דבר

בפניי בקשת פטור לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים") להסדר בין בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "חמשת הבנקים"), בנק ירושלים בע"מ (להלן: "בנק ירושלים") ובנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (להלן: "בנק יהב"), שעניינו הסכמה הדדית לשימוש של לקוחות כל צד להסכם במכשירי הבנק האוטומטיים (להלן גם: "ATM") של הצדדים האחרים, הסדרת הפן התפעולי של פעילות זו וקביעת גובה העמלה שתועבר ביניהם בגין השימוש במכשירי הבנק האוטומטיים (להלן: "ההסכם" או "הסכם הכרה הדדית").

הסכם ההכרה ההדדית אושר בעבר במסגרת מספר החלטות למתן פטור בתנאים להחזקה משותפת של הבנקים בחברת שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (להלן: "שבא"), שהאחרונה שבהן ניתנה ביום 26.8.2013, שתוקפה הוארך לאחר מכן.[1] שב"א מפעילה אמנם את מתג ה-ATM, אך מאחר שהסכם ההכרה ההדדית אינו עוסק בהפעלת המתג אלא בהסדרת היחסים בין הצדדים השונים המשתמשים בו, שחלקם אינם מחזיקים בשב"א, הוחלט לבחון אותו בנפרד מהבחינה שנעשתה לפעילות שב"א.[2]

לאחר שבחנתי את ההסדר ואת הכבילות המצויות בו, כמו גם את השפעתו האפשרית על התחרות בשווקים הרלוונטיים, ולאחר שנועצתי בוועדה לפטורים ומיזוגים שוכנעתי כי על אף שההסדר חל על חלק ניכר של שוק, בכפוף לתנאים המפורטים בסוף החלטתי זו, אין בכבילות שבהסדר כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק; עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, וכי אין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו. מטעמים אלו, ראוי ההסדר לפטור בתנאים לפי סעיף 14 לחוק על יסוד הנימוקים שיפורטו להלן.

 ב.         ההסכם והצדדים לו

הסכם ההכרה ההדדית נחתם בשנת 1984 בין חמשת הבנקים, שהם הבנקים הגדולים בישראל, וברבות הימים הצטרפו אליו בנק ירושלים ובנק יהב.

במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים כי לקוחות כל צד יוכלו לעשות שימוש במכשירי הבנק האוטומטיים שבבעלות כל אחד מהצדדים האחרים. ההסכם מסדיר גם את אופן תפעול השימוש הצולב במכשירי הבנק האוטומטיים, ובין היתר את דרכי ההתחשבנות, אופן העברת המידע והכספים ואופן הטיפול בתלונות. בנוסף, ההסכם קובע כי בנק שלקוחו ביצע פעולת משיכת מזומן במכשיר בנק אוטומטי של בנק אחר, ישלם לאחרון 20 סנט ארה"ב בגין פעולת המשיכה (להלן: "עמלת משיכת מזומן").

  ג.         מכשירי בנק אוטומטיים – רקע

מכשירי בנק אוטומטיים הן מכונות המאפשרות משיכת מזומן מחשבון העובר ושב של לקוח הבנק, באמצעות כרטיס המונפק ללקוח (להלן: "כרטיס בנק"). ככלל, משמש כרטיס הבנק גם לצורך קבלת מידע וביצוע פעולות נוספות בחשבון הבנק של הלקוח. כיום, משיכת מזומן באמצעות כרטיסי בנק מתאפשרת רק מחשבונות המנוהלים על ידי תאגידים בנקאיים. לאור השינויים הצפויים ברגולציה בנוגע לנותני שירותי תשלום, ייתכן כי יקומו גופים נוספים שינהלו חשבונות עבור לקוחות, וינפיקו, בעצמם או על ידי אחרים, כרטיסים בעלי פונקציונליות דומה.

תפעול מכשירי בנק אוטומטיים נעשה כיום הן על ידי בנקים והן על ידי גופים פרטיים אחרים המתפעלים מכשירים אלו. עד שנת 2005 תפעול מכשירי בנק אוטומטיים נעשה רק על ידי בנקים, שכן עד אז חל איסור על תאגיד בנקאי לגבות עמלה בגין משיכת מזומן במכשירי בנק אוטומטיים שברשותו, למעט גביית עמלת ערוץ ישיר הנגבית על ביצוע פעולה בחשבון הבנק של הלקוח. במטרה להרחיב את תפוצת ה- ATM בישראל ובכלל זה במקומות מרוחקים בארץ, הוסר הפיקוח על גובה העמלה למשיכת מזומן ב-ATM מרוחקי סניף,[3] כך שהאיסור על גביית עמלה נותר רק בנוגע ל- ATM צמודי סניף. בנוסף, חויב כל בנק להציב מכשיר בנק אוטומטי בקיר החיצוני של כל אחד מסניפיו.[4]

נוכח הוראות אלו, חל גידול בכמות מכשירי הבנק האוטומטיים בישראל. בעוד שכמות מכשירי הבנק האוטומטיים החינמיים, הצמודים לסניפי בנק, גדלה בשיעור מתון יחסית, חל גידול עצום במספר הכספומטים מרוחקי סניף, שרובם מופעלים על ידי המתחרים החדשים שנכנסו לתחום, מתפעלי ATM שאינם תאגידים בנקאיים.[5] ניתן להתרשם מהגידול במספר מכשירי הבנק האוטומטיים ובכניסת מתפעלי ATM שאינם תאגידים בנקאיים, בתרשים מס' 1.

 

 

תרשים 1: מספר מכשירי הבנק האוטומטיים בשנים 2000-2017

מקור: נתוני הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

 

 

 

 ד.         השפעת ההסדר על התחרות

מטרתו של הסכם ההכרה ההדדית היא לאפשר ללקוחות למשוך מזומן גם דרך ATM שאינו בבעלות הבנק שבו מתנהל חשבון הבנק שלו. על מנת לאפשר זאת נדרשת, בראש ובראשונה, הכרה של הצדדים במכשירי הבנק האוטומטיים של מתפעלי מכשירי הבנק האוטומטיים מצד אחד, ובכרטיסים שמונפקים על ידי המנפיק מצד שני. כמו כן, נדרש לקבוע את הכללים בהם תבוצע הפעילות. בנוסף, נדרש חיבור טכנולוגי בין כלל הצדדים, הן לצורך קבלת אישור בזמן ביצוע פעולת משיכת מזומן, מהבנק בו מתנהל החשבון למתפעל הATM (להלן: "מיתוג ATM"), אישור שניתן כיום באמצעות מתג ה-ATM שמתופעל על ידי חברת שב"א; והן לצורך העברת המידע והכספים בין הצדדים (להלן: "סליקת ATM"). סליקת ATM מתבצעת כיום, על פי הוראות הסכם ההכרה ההדדית, בחיבור בילטראלי בין כל שני בנקים.

הצדדים להסכם ההכרה ההדדית כיום הם בנקים בלבד. הבנקים פועלים הן כמנפיקים של כרטיסים למשיכת מזומן והן כמתפעלים של מכשירים למשיכת מזומן. כאמור, החל משנת 2005, ולאור השינוי בהוראות הרגולציה, החלו גם גופים חוץ בנקאיים להתקין ולתפעל מכשירי בנק אוטומטיים. מאחר שגופים אלה אינם צד להסכם ההכרה ההדדית הם מבצעים את פעילות מיתוג ATM וסליקת ATM באמצעות "בנק מארח", כלומר, בנק שהוא צד להסכם ההכרה ההדדית ומחובר למתג ה-ATM של שב"א. גוף חוץ בנקאי ייחודי בהיבט זה היא חברת כספונט, המתפעלת מספר רב של מכשירי ATM המפוזרים ברחבי הארץ. כספונט התחברה באופן בילטראלי למרבית הבנקים בישראל, ומבצעת באופן עצמאי פעילות מיתוג ATM ופעילות סליקת ATM.

במאמר מוסגר נציין כי מערכת המיתוג והסליקה של עסקאות משיכת מזומן יכולה לשמש, בהיבט הטכנולוגי, ולאחר ביצוע התאמות קלות, גם לביצוע עסקאות חיוב מיידי, שכן עסקאות אלה דומות במהותן לפעולת משיכת מזומן. חברת כספונט ביצעה בעבר עסקאות חיוב מיידי על גבי מסופי משיכת המזומן שבבעלותה ובאמצעות מערכת הסליקה והמיתוג שלה, פעילות זו הופסקה נוכח הוראות הפיקוח על הבנקים. יצוין כי האפשרות לשימוש בכרטיסי ATM לעסקאות חיוב מיידי (תוך שימוש במערכות המיתוג והסליקה של ה- ATM) נקבעה על ידי הועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שהוקמה בעקבות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) תשע"ז-2017 (להלן: "ועדת היישום") כאחד התבחינים לבחינת ההצלחה בהגברת התחרות בשוק הבנקאות בכלל ובתחום אמצעי התשלום בפרט.[6] בדו"ח ועדת היישום מיום 22.5.2018 נכתב כי הנושא עודנו נבחן במסגרת ועדת ה- ATM בהובלת מחלקת חות"ם בבנק ישראל.[7]

ההכרה ההדדית והקישוריות בין הבנקים מספקת לצרכנים מערכת ATM רחבת היקף, ובכך מיטיבה עם לקוחות כל הבנקים ועם לקוחות כלל המתפעלים של מכשירי בנק אוטומטיים. בפרט, מערכת זו מיטיבה עם לקוחות הבנקים הקטנים, אשר מתפעלים מספר נמוך יחסית של מכשירי בנק אוטומטיים בפרישה מוגבלת. בהיעדרה, תיפגע יכולת התחרות של הבנקים הללו בתחום הבנקאות הקמעונאית, שכן הם לא יהיו מסוגלים להעניק ללקוחותיהם שירות דומה לזה הניתן ללקוחות הבנקים הגדולים. בנוסף, גם מתפעלים חוץ בנקאיים של מכשירי בנק אוטומטיים זקוקים לקישוריות עם מנפיקים, על מנת לספק ללקוחות בעלי חשבונות בבנקים שונים שירותי משיכת מזומן.

עם זאת, ההסדר עלול להעלות חשש מפני מניעת גישה של מתפעלי מכשירי בנק אוטומטיים, מן הצד האחד, ושל מנפיקים, מן הצד השני, להסכם ההכרה ההדדית, באופן שיגרום לפגיעה ביכולתם להתחרות כל אחד בתחומו. בנוסף, מניעת גישה של בנקים להסכם ההכרה ההדדית עשויה לפגוע ביכולתם להתחרות בתחום הבנקאות הקמעונאית, שכן סל השירותים שיוכלו לספק ללקוחותיהם יהיה נחות. משכך, ובדומה למקרים אחרים בהם מתבקש פטור למיזם בין מתחרים אשר מספק שירות חיוני למתחרים,[8] החלטתי להטיל תנאים אשר יאפשרו גישה חופשית בתנאים שוויוניים (open access) להסכם ההכרה ההדדית, לכל מנפיק ולכל מתפעל ATM, בזמן סביר ובעלות סבירה.

בנוסף, הצורך בחיבור בילטראלי לכל אחד מהבנקים על מנת לבצע פעילות סליקת ATM מחייב גוף חדש, המבקש לפעול כמנפיק או כמתפעל מכשירים, להתחבר לכל אחד מהצדדים להסכם ולהתאים את מערכותיו למערכות הצדדים, דבר הכרוך בהשקעת משאבים וזמן רבים ובכך מקשה על כניסה של מתחרים חדשים. לדוגמה, ההצטרפות של אחד הבנקים להסכם ארכה כשנה וחצי וכמחצית מהעלות ששולמה נבעה מההתאמות הטכנולוגיות שנדרשו הבנקים לבצע במערכותיהם. עלויות אלה עשויות להקשות על כניסה של מתחרים חדשים.

דרך עדיפה על זו הקיימת לשם יצירת חיבור בין מנפיקים ומתפעלי מכשירים לצורך ביצוע סליקת ATM היא על ידי הקמת מערכת סליקה מרכזית אליה מתחברים כל אחד מהצדדים. דרך זו מקטינה את עלויות הקישור ומקלה עליו, וייתכן כי אם היא תתאפשר, חלק מהגופים הפועלים כיום באמצעות "בנק מארח" יבחרו להתחבר ישירות למערכת הסליקה המרכזית ובכך תקטן התלות שלהם במתחרה. מערכת סליקה מרכזית גם מקובלת יותר בעולם, ומופעלת על ידי חברת שב"א גם בישראל, עבור סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. מבדיקת הרשות עלה כי אגף מערכות סליקה ותשלומים בבנק ישראל תומך בהקמה של מערכת מרכזית לסליקת ATM[9] וכי שב"א מתעתדת להקים מערכת כזו בקרוב.[10]

נוכח האמור, קבעתי בסיפא להחלטתי זו תנאים אשר יחייבו את הצדדים להסכם לספק שירותי סליקת ATM לכל גוף שיצטרף להסכם, וכן להתקשר בהסכם לשימוש במכשירים אוטומטיים עם כל גוף, וזאת על מנת להקל על פעילותם של גופים נוספים בתחום זה. מאחר שהקמת מערכת מרכזית לסליקת ATM צפויה להפיג את החששות האמורים, קבעתי כי תנאים אלה לא יהיו בתוקף ככל ששב"א תקים מערכת מרכזית לסליקת ATM, ותספק גישה למתפעלי מכשירים אוטומטיים ומנפיקי כרטיסי בנק.[11]

הסכם ההכרה ההדדית גם קובע עמלת משיכת מזומן בגובה 20 סנט ארה"ב, אותה נדרש לשלם בנק שלקוחו ביצע משיכת מזומן במכשיר בנק אוטומטי של בנק אחר. העמלה נדרשת לכסות את עלויות התפעול של מתפעלי ATM אשר נותנים שירות ללקוחות בנק אחר וגובהה נקבע בעת חתימת ההסכם ולא השתנה מאז. כל בנק צפוי לשלם עמלה על כל משיכת מזומן של לקוחותיו במכשירים האוטומטיים של בנקים אחרים, ולגבות עמלה על משיכת מזומן של לקוחות בנק אחר במכשירים האוטומטיים שלו. מאחר שכך, עלול לעלות חשש מפני קביעת עמלה הגבוהה מזו שהיתה נגבית מהלקוחות, וגלגולה על ציבור הלקוחות באמצעות עמלות הנגבות באופן עקיף מלקוחות הבנק (עמלות ערוץ ישיר).[12] אולם, מבדיקת הרשות בעבר עלה כי עמלת משיכת המזומן שנקבעה בהסכם אינה עולה על עלויות התפעול של מכשירי הבנק האוטומטיים, משכך לא מצאתי לנכון להתערב בגובה העמלה.[13] עם זאת, החלטתי לקבוע תנאי כי עמלת משיכת מזומן תינתן באופן שוויוני לכל מתפעל מכשירי בנק אוטומטיים ומנפיקים שהם צד להסכם, לרבות גופים שהצטרפו להסכם בהתאם לתנאי ה-open access  שתוארו לעיל.

  ה.         סוף דבר

לאחר שבחנתי את ההסדר ואת הכבילות המצויות בו, כמו גם את השפעתן האפשרית על התחרות בשוק הרלוונטי, ולאחר שנועצתי בוועדה לפטורים ומיזוגים, ראיתי לנכון להשתמש בסמכות הנתונה לי בסעיף 14 ולהעניק את הפטור המבוקש  למשך 5 שנים מהיום וזאת בכפוף לתנאים הבאים:

1.       הגדרות

"ההסכם" –                   הסכם שעניינו הכרה הדדית במכשירים אוטומטיים של הצדדים מיום 13.2.1984 על נספחיו והתוספות לו מיום 1.5.2013 ומיום 19.10.2015 וכן התיקון לו מיום 18.11.2016 המבטל את פרק ו' להסכם;

"הסכם לשימוש במכשירים אוטומטיים" – הסכם בין מתפעל מכשירים אוטומטיים לבין מנפיק, המאפשר ללקוחות המנפיק לבצע פעולות של משיכת מזומנים או בירור מצב חשבון במכשירים האוטומטיים השייכים למתפעל כאמור;

"הצדדים" –                   אחד או יותר מאלה: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בנק דיסקונט בע"מ, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, בנק ירושלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק הפועלים בע"מ וכל גוף שיצטרף להסכם;

"כרטיס ATM" –          לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירים אוטומטיים;

"מכשירים אוטומטיים" – מכשירים אוטומטיים המאפשרים משיכת מזומנים;

"ממשק סליקת ATM" – מערכת המאפשרת העברת מידע בין גופים לצורך העברת כספים ביניהם בגין פעולות במכשירים אוטומטיים;

"מנפיק" –                      אדם שמספק כרטיסי ATM, מאשר פעולות משיכת מזומן ומבטיח את התשלום למתפעל מכשירים אוטומטיים או למי מטעמו עבור הפעולות שאושרו;

"סליקת ATM"          העברת מידע וכספים בין מנפיקים ומתפעלי מכשירים אוטומטיים, לצורך ביצוע פעולות במכשירים אוטומטיים;

"עמלה בגין משיכת מזומן"      תשלום שמעביר מנפיק על פי ההסכם, ושלו זכאי מתפעל מכשירים אוטומטיים עבור משיכת מזומן על ידי לקוחותיו של המנפיק במכשירים אוטומטיים של אותו מתפעל מכשירים אוטומטיים.

2.       הצדדים יצרפו להסכם, בתנאים שווים וללא עלות, למעט העלויות המצוינות בסעיף א' שלהלן, כל מנפיק או מתפעל מכשירים אוטומטיים המעוניין בכך, בתנאי שמתקיים לגביו אחד מאלה:

א.      הוא מפוקח על פי דין לעניין פעילותו כמנפיק או כמתפעל מכשירים אוטומטיים והוא מבצע פעולות הנוגעות לסליקת ATM, אשר כלולות בהסכם, בעצמו. במקרה זה, ניתן יהיה לגבות מאותו גוף תשלום חד פעמי מבוסס עלויות, שגובהו לא יעלה על סך ההוצאות הנובעות באופן ישיר מביצוע התאמות נדרשות במערכות הצדדים לצורך החיבור.

ב.      הוא מתפעל מכשירים אוטומטיים או מנפיק המפוקח על פי דין לעניין פעילותו כמנפיק המבצע את כל הפעולות הנוגעות לסליקת ATM, אשר כלולות בהסכם, באמצעות אחד הצדדים או באמצעות שירותי בנק אוטומטיים בע"מ, על בסיס הסכם שערך עם הגוף האמור;

3.       הדרישות להצטרפות להסכם יימסרו באופן מיידי לכל אדם שיבקש זאת.

4.       שיעור העמלה בגין משיכת מזומן יהיה זהה לכל הצדדים להסכם, לרבות מי שיצטרף להסכם על פי סעיף 2 לעיל, ולא יעלה על סכום של 20 סנט ארה"ב לפעולה.

5.       הצדדים לא יסרבו סירוב בלתי סביר להתקשר בהסכם למתן שירותי סליקת ATM עם כל מנפיק או מתפעל מכשירים אוטומטיים.

6.       הצדדים לא יסרבו סירוב בלתי סביר להתקשר בהסכם לשימוש במכשירים אוטומטיים עם כל מתפעל מכשירים אוטומטיים. התקשרות כאמור תהיה בתנאים שאינם גרועים מהתנאים שמעניקים הצדדים זה לזה, אלא ככל שקיימים הבדלים בעלויות הישירות הכרוכות במתן שירותים, וככל שההבדל בתנאים מוצדק באופן ישיר על ידי ההבדל בעלויות האמורות.

7.       ככל ששירותי בנק אוטומטיים בע"מ תפעיל ממשק סליקתATM , הוראות סעיפים 5 ו- 6 לא יהיו בתוקף ביחס להתקשרות עם מנפיקים ומתפעלי מכשירים אוטומטיים שבאפשרותם לעשות שימוש בממשק הסליקה לצורך פעילותם.

 

ד"ר יאיר אילת

                        מ"מ הממונה על הגבלים עסקיים

 

ירושלים, י"ח באב התשע"ח

30 ביולי, 2018

 

 

 


[1] ר' החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר חברת שירותי בנק אוטומטיים בע"מ בין: בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק דיסקונט בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (26.8.2013) הגבלים עסקיים 500459.

[2] החלטת פטור נפרדת בעניינה של שב"א ניתנה ביום 24.9.2017. ר' החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל בין: בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ ושירותי בנק אוטומטיים בע"מ (24.9.2017) הגבלים עסקיים 501301.

[3] צו פיקוח על מחירי שירותים ומוצרים (הסרה חלקית של הפיקוח מעמלת משיכת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים), התשס"ה-2005. כספומטים מרוחקי סניף מוגדרים ככספומטים של תאגיד בנקאי המצויים במרחק של 500 מטרים או יותר מסניף של אותו תאגיד בנקאי.

[4] הוראות ניהול בנקאי תקין 442 "משיכת מזומנים ממכשירי בנק אוטומטיים" (18.12.2015) http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/DocLib/442.pdf.

[5] בתרשים 1 ניתן לראות ירידה זמנית במספר הכספומטים מרוחקי הסניף שבבעלות הבנקים בין שנת 2013 לשנת 2014. ירידה זו נובעת ממכירת הכספומטים שבבעלות שב"א (שהיוותה תאגיד בנקאי) לידי מתפעל מכשירים אוטומטיים שאינו בנק, וזאת בהתאם להוראות הממונה על ההגבלים העסקיים. לעניין זה, ר' תנאי 14 להחלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר חברת שירותי בנק אוטומטיים בע"מ: בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (20.9.2018) הגבלים עסקיים 500224.

[6] דו"ח הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (25.10.2017), עמ' 9.

http://mof.gov.il/Committees/CreditMarketCommittee/MeasurableCriterion_final.pdf

[7] דו"ח הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (22.5.2018), עמ' 18. http://www.mof.gov.il/Committees/CreditMarketCommittee/Report_1.pdf

[8] החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור מאישור הסדר כובל להסדר בין איגוד חברות הביטוח, מרכז הסליקה של חברות הביטוח בע"מ וכל מבטח שיבקש להצטרף להקמת מאגר מידע על היסטוריית תאונות כלי רכב (29.7.2013) הגבלים עסקיים 500437.

[9] בנק ישראל שרשרת ביצוע עסקה בכרטיס חיוב – דו"ח סופי (2016), עמ' 46.

[10] לעניין זה נציין כי ביום 23.1.2017 תוקן סעיף 23 לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 שקבע בעבר כי שב"א תוכל לספק שירותים רק לתאגידים בנקאיים וללקוחותיהם. לאחר התיקון, רשאית שב"א לספק שירותים גם לגופים חוץ בנקאיים, וביניהם גם מתפעלי ATM פרטיים ומנפיקים.

[11] בהחלטת הפטור בעניינה של שב"א מיום 24.9.2018, לעיל ה"ש 2, נקבעו תנאים המחייבים את שב"א לאפשר למתפעלי מכשירים ומנפיקים להתחבר למערכותיה ובכלל זה לממשק סליקה בין מתפעלי מכשירים אוטומטיים ומנפיקים.

[12]  יצוין כי חשש זה יקטן ככל שמתפעלי מכשירים שאינם מנפיקי כרטיסי בנק יצטרפו להסכם ההכרה ההדדית ויפחיתו את התמריץ להעלאת גובה העמלה.

[13] ראו החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988 בדבר מתן פטור מאישור הסדר כובל להסדר של קביעת עמלות הדדיות בין: בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ בנק המזרחי המאוחד בע"מ, בנק דיסקונט בע"מ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.9.2002) הגבלים עסקיים 4804.