רשות התחרות

קישורים מהירים

07/07/19
501667

החלטה לפי סעיף 7(ב) לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 בדבר מתן פטור מתחולת הוראות סעיף 7(א)(3)(א) בעניין סימון מחיר מומלץ לצרכן על גב משקה חלב 1% שומן מועשר בתוספת ויטמין D, בשקית, של תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ

קובץ PDF:
WORD:
תאריך החלטה:
07/07/2019
מספר תיק:
053873

החלטה לפי סעיף 7(ב) לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 בדבר מתן פטור מתחולת הוראות סעיף 7(א)(3)(א) בעניין סימון מחיר מומלץ לצרכן על גבי משקה חלב 1% שומן מועשר בתוספת ויטמין D, בשקית, של תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ

א.     פתח דבר

בפניי בקשה לפי סעיף 7(ב) לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 (להלן חוק המזון) למתן פטור מתחולת הוראות סעיף 7(א)(3)(א) לחוק המזון, בנוגע להמלצה וסימון מחיר מומלץ לצרכן על גבי משקה חלב 1% שומן מועשר בתוספת ויטמין D (להלן המוצר), בשקית, שייוצר וישווק על ידי תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן תנובה).

לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי סימון מחיר מומלץ לצרכן כמתואר, ראוי לפטור לפי סעיף 7(ב) לחוק המזון, מהטעמים שיפורטו להלן.

 

ב.       הרקע לבקשת הפטור והצדדים לה

ביום 30.11.2017 הוגשה נגד תנובה בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו -2006 בקשר לאי הוספת ויטמין D לפי סעיף 210.3 לתקן ישראלי 284 חלב פרה לשתיה (להלן תקן החלב)  למוצר חלב לשתיה 1% שומן בשקית מתוצרת תנובה, שיוצר בכשרות פסח (להלן התובענה הייצוגית).

במסגרת הסדר פשרה בתובענה הייצוגית מתחייבת תנובה שלא לייצר חלב לשתיה 1% שומן בשקית אלא כשהוא כולל תוספת וויטמין D, לפי תקן החלב, גם בכשרות לפסח. בנוסף, תנובה מתחייבת להוסיף תוספת ויטמין כפולה מזו שתקן החלב מחייב למספר היחידות שנקבע בהסדר הפשרה וכן מתחייבת לשווק את המוצר תחת המחיר המפוקח הקבוע לחלב 1% שומן בשקית (להלן הסדר הפשרה).

לצורך ביצוע הסדר הפשרה, שממתין לאישורו של בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית, תנובה תייצר את המוצר – בכמות שנקבעה בהסדר הפשרה ותשווק אותו למשך פרק זמן מוגבל (שנגזר מהכמות שנקבעה בהסדר הפשרה).

תנובה מבקשת להמליץ ללקוחותיה כי מחיר המוצר לא יימכר לצרכן במחיר גבוה מהמחיר המרבי המפוקח לחלב 1% שומן בשקית, לסמן את המלצת המחיר המרבי על גבי אריזות המוצר ולתקשר את המלצת המחיר באמצעי תקשורת ופרסום שונים (להלן המלצת המחיר המרבי).

 

 

 

ג.       השפעת הבקשה על התחרות

פרק ב' לחוק המזון עוסק בהסדרת פעילותם של ספקים וקמעונאים וקובע שורה של איסורים על התנהגויות והסדרים שונים, אשר עלולים לחזק את מעמדם של ספקים או קמעונאים גדולים או להפחית את התחרות בין ספקים או בין קמעונאים. בין היתר, קובע סעיף 7(א)(3)(א) לחוק המזון איסור על הכתבה, המלצה או התערבות אחרת של ספק גדול במחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שהספק מספק לו.

תנובה היא ספק גדול, כהגדרת מונח זה בחוק המזון ולכן נאסר עליה עליה להמליץ על מחיר המוצר, שלא כדין. תנובה אינה עומדת בתנאים הקבועים בכללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), תשע"ה-2014 ולכן הגישה את בקשת הפטור שבפני.

המלצת מחיר, בניגוד להכתבת מחיר מזערית או קבועה, זוכה על פני הדברים להתייחסות מקלה בדיני התחרות. זאת, כאשר מדובר בהמלצה טהורה, היינו, המלצה שאינה תולדה של הסכמה בין הצדדים, וכזו שהקמעונאים או המפיצים חופשיים לסטות ממנה, ואין ציפייה שימנעו מלעשות כן.[1] המלצה מסוג זה עשויה להיטיב עם הצרכן והיא אינה מונעת בהכרח הורדת מחירים.

החשש התחרותי הנוגע להמלצת מחיר הוא כי המחיר המומלץ ישמש נקודת ייחוס לקביעת מחיר לצרכן וכי קמעונאים יעדיפו שלא לגבות מחיר נמוך יותר. חשש נוסף הוא כי המלצת המחיר תשמש גורם המסייע ליצירת תיאום בין ספקים.

בדיקת הרשות העלתה כי במקרה דנן חשש זה מופג: המלצת המחיר המירבי נוגעת למוצר מושא הסדר הפשרה בלבד; בחלוף פרק זמן קצר, בהגיעה לכמות שנקבעה בהסדר הפשרה, תחדל תנובה מלייצר ולשווק את המוצר; משקאות חלב כגון המוצר ("חלב מועשר") נמכרים לרוב אצל הקמעונאים במחיר גבוה יותר מן המחיר המפוקח של חלב לשתיה ולפיכך המלצת המחיר המירבי משקפת הוזלה במחיר לצרכן, באופן שעשוי להפיג את החשש התחרותי ולהיטיב עם הצרכן. מטרת המלצת המחיר המירבי נועדה, אפוא, להוביל לכך שההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית "תגולגל" לצרכן.

בכל אלה יש כדי להפיס את החששות התחרותיים שעשויים להתעורר אגב המלצת המחיר המירבי על גבי המוצר.

ד.      סוף דבר

לאור האמור, שוכנעתי כי בנסיבות העניין, המלצת המחיר המירבי למוצר לא יוצרת חשש לפגיעה בתחרות. על כן אני רואה לנכון להשתמש בסמכות הנתונה לי לפי סעיף 7(ב) לחוק המזון, ולהעניק את הפטור למשך שנה מיום תחילת יישום הסדר הפשרה על ידי תנובה.

 

 

  מיכל הלפרין

הממונה על הגבלים עסקיים

 

ירושלים, ‏ד' תמוז, תשע"ט

‏7 יולי, 2019


[1] גילוי דעת 2/17 של הממונה על ההגבלים העסקיים "בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכית (RPM)" (28.6.17) הגבלים עסקיים 501266, בעמ' 13.